האם ניתן לשפר תפקודים מוחיים? איך אפשר להאט את הירידה הקוגניטיבית שמגיעה עם הזקנה? והאם איזורים מוחיים שניזוקו לאחר פגיעה מוחית יוכלו לחזור לתפקד? על פלסטיות מוחית ואימון קוגניטיבי.
במשך מאות שנים לא עלתה על הדעת המחשבה שניתן לשפר תפקודים מוחיים. ההנחה הרווחת הייתה שמבנה ותפקוד המוח אינם ניתנים לשינוי, ותלויים רק בגנטיקה של האדם. חוקרים ומדענים רבים סברו כי אי אפשר להשפיע על תהליכים מסויימים, כמו נזק לתאים שנוצר לאחר פגיעה מוחית או ירידה תפקודית כתוצאה ממוות טבעי של נוירונים.
רק בסוף שנות השישים קבוצה של מדענים מבריקים, שיצאו כנגד ההנחות האלו, מצאו מספר תגליות לא שגרתיות. ראשית, הם הבינו שבכל פעם שהמוח מתמודד מול משימה מוכרת או חדשה, המוח משתנה ומשכלל את תפקודו ומבנהו, כדי להתאימו למשימה. שנית, הם הבינו שלאחר נזק מוחי, חלקים בריאים במוח יכולים למלא את מקומם של איזורים מתים שאינם יכולים לתפקד יותר. זוהי תגלית מדהימה, שכן עד לאותו הרגע היחס לאנשים פגועי ראש היה כמו לאנשים אבודים שלא ניתן לעשות דבר כדי לעזור להם.
מכאן, נטבע המונח "נוירופלסטיות", שהוא היכולת של המוח להשתנות, להתגמש ולהתעצב, בהתאם להתנסויות ומפגשים עם גירויים בסביבה החיצונית. הפלסטיות המוחית מתאפשרת בעיקר על ידי יצירה של קשרים חדשים בין נוירונים, אך גם על ידי חיזוק של קשרים קיימים. אך שיפור תפקודים קוגניטיביים ידרוש מכם אימון, התמדה והשקעה. חישבו על זה כך - לא הייתם מצפים מעצמכם להיות מעולים בגולף לאחר חבטה בודדת בכדור, נכון?!
המונח "אימון קוגניטיבי" מתייחס לסט של התערבויות, שמטרתן לשפר את היכולת של האדם לבצע מטלות קוגניטיביות. מידת ההצלחה באימון קוגניטיבי תהיה מושפעת לא רק מכמות הזמן שתשקיעו בו, אלא גם מפרמטרים רבים נוספים, כמו מידת האינטנסיביות של האימון, היכולת הבסיסית של האדם, שינה ועוד. נמצא שאימון קוגניטיבי משפר ביצועים עבור אוכלוסיות רבות ומגוונות: אנשים בריאים ואנשים פגועי מוח, ילדים ומבוגרים, אנשים עם הפרעות נפשיות, עם בעיות קשב וריכוז ועוד.
חשוב לציין שעדיין קיימות עדויות סותרות. התחום של האימון הקוגניטיבי נחקר כבר שנים רבות, ויש מחקרים רבים שהראו עדויות אופטימיות של שיפור בביצועים הקוגניטיביים ושינוי במבנה ובתפקוד המוח אחרי האימון. אך עדיין ישנם מחקרים שלא הצליחו למצוא תוצאות מובהקות ונדרש עוד מחקר רב בנושא כדי להבין איך ניתן לייעל את האימון ולהבטיח הצלחה.
מקורות:
נורמן דוידג', המוח הגמיש – סיפורים מקו החזית של חקר המוח, הוצאת כתר, 2009
Park, D. C., & Bischof, G. N. (2013). The aging mind: neuroplasticity in response to cognitive training. Dialogues in clinical neuroscience, 15(1), 109.
Tsaousides, T., & Gordon, W. A. (2009). Cognitive rehabilitation following traumatic brain injury: assessment to treatment. Mount Sinai Journal of Medicine: A Journal of Translational and Personalized Medicine: A Journal of Translational and Personalized Medicine, 76(2), 173-181.
Haut, K. M., Lim, K. O., & MacDonald, A. (2010). Prefrontal cortical changes following cognitive training in patients with chronic schizophrenia: effects of practice, generalization, and specificity. Neuropsychopharmacology, 35(9), 1850-1859.
Cicerone, K. D., Langenbahn, D. M., Braden, C., Malec, J. F., Kalmar, K., Fraas, M., ... & Azulay, J. (2011). Evidence-based cognitive rehabilitation: updated review of the literature from 2003 through 2008. Archives of physical medicine and rehabilitation, 92(4), 519-530.
Heinzel, S., Lorenz, R. C., Pelz, P., Heinz, A., Walter, H., Kathmann, N., ... & Stelzel, C. (2016). Neural correlates of training and transfer effects in working memory in older adults. Neuroimage, 134, 236-249.
Penner, I. K., Vogt, A., Stöcklin, M., Gschwind, L., Opwis, K., & Calabrese, P. (2012). Computerised working memory training in healthy adults: A comparison of two different training schedules. Neuropsychological rehabilitation, 22(5), 716-733.
Levin, H. S., Hanten, G., Chang, C. C., Zhang, L., Schachar, R., Ewing‐Cobbs, L., & Max, J. E. (2002). Working memory after traumatic brain injury in children. Annals of Neurology: Official Journal of the American Neurological Association and the Child Neurology Society, 52(1), 82-88.
Klinzing, J. G., Niethard, N., & Born, J. (2019). Mechanisms of systems memory consolidation during sleep. Nature neuroscience, 22(10), 1598-1610.
Tse, D., Langston, R. F., Kakeyama, M., Bethus, I., Spooner, P. A., Wood, E. R., ... & Morris, R. G. (2007). Schemas and memory consolidation. Science, 316(5821), 76-82.
נטע ויצמן היא סטודנטית במסלול הישיר לדוקטורט בנוירופסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת חיפה.