• Shiri Ben Artzi

בשביל המוח - ריאיון עם ד"ר בלתזר תירוש

אחרי לימודי רפואה, ד"ר בלתזר תירוש פנה לתחום ההייטק ועבד שם הרבה שנים. כיום הוא חבר צוות במועדון אימון מוחי - "בשביל המוח". שיחה על למידה, על טכנולוגיה, ועל המוח.


נראה לי שאני טייפ-קאסט שונה משאר המרואיינים שלכם: אני רופא בהכשרתי. סיימתי לימודי רפואה כעתודאי באוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות והתגייסתי. הדבר הכי טוב בצבא זה שהוא נתן לי פאוזה בין סיום הלימודים לבין ההחלטה האם ללכת להתמחות. הרבה פעמים אנשים מתחילים מסלול וממשיכים בו.


ולא עוצרים לחשוב על מה שהם באמת רוצים.


בדיוק, ובצבא היה לי יותר מדי זמן לחשוב. כשסיימתי את הלימודים החלטתי שאני לא ממשיך בהתמחות ושאני רוצה לפתוח את דעתי ומחשבתי לדברים נוספים. במשך הרבה מאוד שנים הייתי בכלל בעולם ההייטק, עבדתי כיועץ רפואי בחברת איתמר-מדיקל, שעוסקת בתחום קרדיולוגיה ורפואת שינה.


מה מהות התפקיד - יועץ רפואי?


כיועץ אתה תומך במדע, מציג טכנולוגיה ברמות שונות ותומך במכירות. זה תפקיד משולב. הייתי בקשר עם חברות תרופות, נסעתי לכנסים בינלאומיים והצגתי את הטכנולוגיה והמוצר. אחרי כמה שנים החלטתי שאני עוזב אותם כי הרגשתי שהגעתי למיצוי. בדיעבד, כל 6-7 שנים אני עושה שינוי כיוון, וזה קצת קשור לענייני המוח – אנחנו חייבים כל הזמן להתחדש. טוב לנו ללמוד דברים חדשים ולהתמקצע, רגע לפני שאנחנו שוקעים והופכים להיות יותר מדי מקצועיים זה טוב להיפתח לעוד כיוונים.


ואז הצטרפת לבשביל המוח?


בדיוק. באיתמר גיליתי משהו שלא ידעתי על עצמי, שאני מאוד אוהב ללמד ולעמוד מול קהל, וגם גיליתי שאני טוב בזה. והמוח המדעי זה משהו שהתעניינתי בו בלי קשר להרצאות שעשיתי בסופו של דבר. הלכתי ללמד בבי"ס לרפואה סינית בסמינר קיבוצים שניהל רמון ולדמן, ויוסי חלמיש היה שם מורה. שניהם מבשביל המוח, נוצר בינינו קליק והם סיפרו לי שהם מתחילים להרצות על המוח. כמה חודשים אחר כך הצטרפתי אליהם.


מהו "בשביל המוח"?


הדבר הפומבי יותר הוא ייצור הרצאות לקהל הרחב, לא רק לסטודנטים, אלא לאנשים שרוצים לדעת עוד. מה שאנחנו מכוונים אליו זה לדבר קצת מעל גובה העיניים – לא לפשט את הדברים יותר מדי, אלא להעביר מידע מורכב ולהשאיר אותו ברמה שגורמת לאנשים גם להתעסק עם זה, לחשוב על זה, ובתקווה גם להשתנות. תמיד אני אומר שלבוא לשמוע את ההרצאות זה נחמד, אבל מעבר לזה צריך ליישם את הדברים, להשתמש בהם.


דבר נוסף שהתחלנו והפסקנו איתו, זה לנסות לבנות סדנאות ותרגולים, משהו אינטראקטיבי. אחד הדברים הכי מעניינים שאנחנו נוגעים בהם בהרצאות הוא מהפכת הנוירו-פלסטיסיטי. בעברית תרגמו את זה למוח הגמיש, שזה תרגום מאוד רע בעיניי. גם פלסטיות זה לא תיאור מספיק טוב. חומר פלסטי הוא חומר שאפשר לעצב אותו לכל צורה ואז הוא נשאר בצורה הזאת. לעומת זאת את המוח - אפשר לעצב בצורה מסוימת, אבל ברגע שהמוח קיבל צורה הוא כל הזמן נמצא בתהליך של שינוי. ככל שקוראים ולומדים יותר, מבינים שיש לנו המון תיאורים שהם מעין נוף, אבל איך הנוף הזה נוצר, ולמה, עדיין לא ברור.


זאת שאלה קיומית...


אני הרבה פעמים אומר לאנשים, אם מחר, מחרתיים או עוד שבוע אתם תיזכרו במשהו שסיפרתי לכם, סימן שבעקבות המפגש איתי אתם לא אותו בן אדם - השתניתם! בכל מקום שאנחנו נמצאים בו, יש מפגש חדש, שיוצר קשרים חדשים במוח שלנו – תאי עצב שלא היו מחוברים קודם מתהדקים, ותאים שהיו מחוברים מתנתקים.


איך זה מתחבר לסדנאות?


ברגע שאתה לוקח ידע ולא משאיר אותו רק כמשהו שנלמד פעם, אלא מתרגם ומתרגל את זה, אתה יוצר עוד הקשרים, ויכול להתערב בתהליך הסימון של מה חשוב לי לדעת, לשמור ולעבד. הרף הזה נטמע בפעילות המוחית ובזיכרון שלנו ויותר מאוחר יהיה קשור לדברים אחרים כי המערכות שלנו מסתעפות. יש כאן משהו מאוד אופטימי, המוח הוא אחד האיברים הכי דינאמיים שיש, הוא ראי של האדם ולכן האחריות חוזרת אל האדם. צריך לקחת את המידע ולהטמיע אותו, להשתמש בו... זה נכון לכל מחקר, סיפור או מאמר טוב ששמעתם עליו - מה עשיתם עם זה?



מה דעתך על טכנולוגיות לאימון מוחי?


רוב הפלטפורמות שיש היום לשיפור מוחי הן בעיקר משחקים בטלפון. גם במחקרים עוד לא נפל הפור האם הדברים האלה מועילים; האם הם משנים משהו במוח בצורה משמעותית? עם כל הכבוד, למצוא אבטיח במשחק זיכרון זה לא מה שישנה לי את החיים. מה שחשוב בטכנולוגיות האלה הוא לראות שהשיפור לא קיים רק בנקודה אחת, אלא שאפשר לראות שיפור בהרבה דברים אחרים. אני תמיד אומר שטכנולוגיה היא לא רעה או טובה.


היא גם וגם.


בדיוק, זה האדם! אנחנו מחליטים אם זה טוב או רע. לכן אני כן מאמין בטכנולוגיה וחושב שטכנולוגיה יכולה לאפשר לנו כבני אדם להגיע ליותר מידע, לייצר יותר שינויים, זה יכול להפוך אותנו לחברה מעניינת יותר.


אתה חושב שבעתיד נוכל להשתלט על מחשבות של אחרים?


בגדול אני חושב שזה יהיה מאוד מורכב בבני אדם, אנחנו יצורים מורכבים... אני אגיד לך שתי תשובות שונות-דומות. מצד אחד, מה קורה היום? לא משתלטים לאנשים על מחשבות?


נכון, מספיק שאתה מדבר על משהו והפייסבוק והאינסטגרם משגרים לך את זה.


לחלוטין, לכן אני בוודאי חושב שהטכנולוגיה יום אחד תוכל להיכנס ולהתערב בדברים האלו עוד יותר, אבל שוב, זה יהיה תלוי בנו איך אנחנו רוצים שזה יהיה. האם יום אחד אני אוכל לשדר לך משהו ולגרום לך להזיז יד או רגל? זו לא בעיה, זה כבר קיים. האם אני אוכל לגרום לך להרגיש או לרצות משהו? זה כבר יותר מורכב. אם אני יודע מה הפריסה המוטורית אני יכול להזיז את השרירים הרלוונטיים, אבל איפה נמצאת המחשבה, המודעות שלנו?


כמה מסוכנת בעיניך ההתקדמות הטכנולוגית?


תראי, יש פה דאבל-אדג'. אותו מין אנושי שיוצר מלחמות הוא גם זה שמביא את הרעיון של חירות. בכל רגע יש צומת, השאלה במה נבחר. הטלפון הסלולרי מייצר דברים טובים, אבל חשוב גם לדבר על הצדדים המורכבים שלו – ריחוק חברתי בגלל מסכים, התמכרות, שינויים שקשורים להגדרת העצמי...


אני מנסה להסביר את הטכנולוגיה גם בהקשר למוח וגם מהסתכלות על האדם. ככל שמסתכלים יותר, מבינים שלא סתם המרכזים העיקריים במוח הם מרכזים מולטי-דיסציפלינריים. אתה מבין שאם תבוא רק מהמקום הביולוגי אתה תקוע, ואם תבוא רק מהמקום החישובי אתה תקוע... אתה צריך גם את הפילוסוף, האומן, הפסיכולוג, צריך את ידע רחב כדי להבין את ההתנהגות האנושית.


אני אופטימי חסר בסיס. אני חושב שכבני אדם אנחנו יכולים להשתמש בידע שיש לנו ולהפוך להיות חברה יותר מעניינת. ככל שאנחנו יותר מעניינים אנחנו יותר הרסניים, זה תמיד הולך ביחד.


על מה נכון להקפיד מבחינה אתית?


בקורסים שעשיתי בשביל המוח אמרתי לאנשים, אתם עומדים לשבת ולהרגיש לא נעים, כי אני אספר לכם איך אפשר להשתלט לכם על המחשבות, אבל אני מזמין אתכם לא להימנע מאי-הנוחות הזו אלא לחבק אותה, להשתמש בה. בואו נייצר שיח כחברה – לאן ואיך אני רוצה ללכת. אני לא חושב שהימנעות היא הפתרון, אי אפשר לאסור על התקדמות מדעית. אפשר לייצר שיח מורכב וחברתי, אתי ופילוסופי. העניין הוא שהשיח הזה קצת מתעכב. יש הרבה מאוד פילוסופיים שמדברים על האתיקה של הטכנולוגיה, אבל משום מה זה לא מחלחל לקהל רחב כמו הטכנולוגיות. יש כאן פערים של קצב.


אז מי צריך לדאוג לאתיקה?


אני לא חושב שמי שמממן צריך לדאוג לאתיקה, כי ממון ואתיקה לא תמיד הולכים ביחד; ואני חושב שלחוקרים צריכה להיות חירות פנימית לחקור, עוד לפני שנגיד 'יום אחד מישהו ישתמש בהמצאה שלי כדי...' החוקר חייב איזשהו חופש, הצנזורה הפנימית לא טובה לדברים האלה. תחקור, יכול שתגלה משהו שיש לו פוטנציאל הרסני אבל גם לדברים האלה יש את הפוטנציאלים הגדולים – ביקוע האטום יצר פצצת אטום ודברים מדהימים; פרויקט מנהטן עשה דברים מופלאים ואיומים כאחד. אני חושב שהאנושות, בלי שיהיה גוף מסוים, צריכה לתת את ההכרעות האלה.



במה לדעתך שווה היום להשקיע בתחום של מדעי המוח? מה הולך להיות הדבר הבא?


השילוב בין הטכנולוגיה לפלסטיות של המוח יהיה דבר מדהים. איך אפשר להשפיע על המוח באמצעים לא חודרניים, איך אפשר לרכב על היכולות הטבעיות של המוח ולרתום אותן לטובתי? לדעתי השאלות הכי מעניינות בעולם המוח-פילוסופיה קשורות לתודעה; אל תחשבו רק על משהו מעשי אלא גם על מה שמעניין אתכם. אם אתה לא יודע אם ימצאו תודעה במהלך חייך אבל זה מעניין אותך, אז שם צריך להיות, איפה שהתחומי עניין שלנו. לכן הייתי אומר, תעזו להמר, ולתהות, ולטעות. לכו לכיוון אחד ואחרי שנתיים תגידו לעצמכם 'זה לא בשבילי' ותחקרו משהו אחר, זה בסדר. כשאתה סטודנט נורא שווה להיות פרוע ולהמר ולבדוק דברים וללכת למקום שבו נמצאות תשוקותיך… אני מאמין שאנשים הם סטודנטים גם בחיים, לא צריך להפסיק עם זה.


> אתר בשביל המוח: https://www.brainways-ltd.com/he/home

שירי בן ארצי היא סטודנטית שנה לתואר ראשון במדעי הקוגניציה והמוח, במגמת חישוביות עצבית, באוניברסיטת בן גוריון - ונהנית מזה ממש.

שירי עובדת על הספר הראשון במרץ! החלום האמיתי שלה זה לחקור ולגלות משהו שיוכל לעזור לכמה שיותר אנשים (תרופה, טיפול... העיקר שיעזור). מעבר לזה, שירי אוהבת מחקרים שידידותיים לשמאליים, וללמוד שפות - כרגע איטלקית.

138 views0 comments