רק אצלנו! הדרך הבטוחה לשיפור הזיכרון, הירשמי עכשיו וקבלי ערכה לשיפור הלמידה. אלפי ישראלים מרוצים לא טועים, אנחנו החברה הטובה ביותר לחיזוק הזיכרון!
אין לי ספק שמתישהו במהלך השיטוט באינטרנט נתקלתם באחת מהפרסומות האלו. לא בכדי חברות פרטיות ומחקרים רבים הציבו את שיפור הלמידה וטיוב פונקציות מוחיות אחרות כמטרה עליונה. הרצון לזרז ולהשפיע על תהליכים מוחיים טבעיים נהיה פופולארי מאז שגילו שהמוח הוא איבר פלסטי, שיכול להשתנות ולהשתפר גם בגיל הבגרות.
נוירופידבק היא אחת מהדרכים שמשתמשים בהן בשנים האחרונות בניסיון לשפר תפקודים מוחיים. נוירופידבק היא טכניקה ממוחשבת שבה משתמשים ב-EEG כדי למדוד את הפעילות החשמלית של המוח, ומנסים לשנות את הפעילות המוחית לפעילות רצויה, על ידי מתן פידבק חיובי. לטובת זה משתמשים בדרך כלל במשחק מחשב ידידותי, שבו המשתתף מיוצג על ידי דמות מסוימת (חללית שעפה בחלל, מכונית נוסעת, דמות מצוירת ועוד) ומטרתו היא לבצע פעולה, כמו לדוגמא להניע את הדמות בכיוון רצוי, על ידי שינוי הפעילות המוחית. על אף שאין לאנשים שליטה מודעת בפעילות המוחית, מסתבר שעדיין אפשר לשלוט באופן לא מודע בגלים חשמליים במוח באמצעות נוירופידבק.
מחקרים רבים הראו שיש השפעה משמעותית של הנוירופידבק בתחומים רבים, כמו טיפול בהפרעות קשב וריכוז, שיפור יכולות מסוימות אצל אנשים עם אוטיזם, הפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה, טיפול בליקויים קוגניטיביים לאחר פגיעה מוחית ועוד. בתחום הלמידה, מצאו שנוירופידבק יכול לזרז תהליכי קונסולידציה, תהליכים שמתרחשים במוח לאחר שאנו לומדים משהו חדש. תפקידם הוא להטמיע את המידע החדש שנלמד, לחזק אותו ולהפוך אותו מזמני לקבוע ויציב¹.
אבל לפני שנבין לעומק איך זה קורה, אנחנו צריכים קודם לדעת מה זה קונסולידציה ומה קורה במוח אחרי שאנחנו לומדים משהו חדש. השלב הראשון בתהליך הלמידה הוא שלב הקידוד, כלומר, כניסתם של גירויים חדשים למוח. לדוגמא, קריאת פרק חדש בספר היסטוריה לפני הבגרות, פתרון בעיות מתמטיות לא מוכרות או מפגש מסוים בקורס למידת איטלקית למתחילים. בסיום תהליך הלמידה, המידע שנלמד נמצא כעת בהיפוקמפוס, אזור במוח הנמצא במערכת הלימבית. ההיפוקמפוס מקושר לרכישה של זיכרונות חדשים אודות עובדות ואירועים וידוע כקשור בתהליך העברת הזיכרונות החדשים לזיכרון ארוך-הטווח. בשלב זה תהליכי הקונסולידציה מתחילים לפעול. המידע שנלמד וכעת נמצא בהיפוקמפוס מתחיל לעבור לקורטקס, בתהליך שיכול להימשך דקות, שעות ואף ימים או שבועות, ובסיומו המידע שנלמד הוא כעת מגובש, יציב וקבוע.
ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על תהליכי הקונסולידציה ולזרז אותם, ביניהם שינה, כמות הפעמים שחזרנו על המידע החדש, זמן המנוחה בין הלמידה למבחן וגם – נוירופידבק.
איך זה קורה? ידוע שבתהליכי הקונסולידציה, בעיקר בזמן השינה, ישנה פעילות מוחית מסוימת אשר מקושרת לגיבוש הזיכרון. חוקרים גילו כי בעזרת הנוירופידבק ניתן להגביר את הפעילות המוחית הזו ועל ידי כך לזרז את ההטמעה של הידע החדש בזיכרון ארוך הטווח!² הם גילו כי ניתן להגביר את הקונסולידציה של זיכרונות חדשים על ידי נוירופידבק. השיפור הזה נצפה גם מיד לאחר הנוירופידבק וגם שבוע לאחר מכן, מה שיכול להצביע על כך שההשפעה הזו יציבה ונשארת לאורך זמן רב.
נראה כי יש צדק רב בכך שהנוירופידבק נהיה פופולרי יותר ויותר עם השנים ושהוא כאן כדי להישאר. מי יוכל לסרב לאפשרות של שיפור התפקודים המוחיים שלו בעזרת כלי טכנולוגי קליל, ידידותי ולא פולשני? ומעניין לחשוב איזה אוכלוסיות יכולות להיעזר בנוירופידבק, לכמה זמן ההשפעה שלו נשמרת והאם יש פעמים שהנוירופידבק לא עזר, ואפילו יצר נזק?
נקודות מעניינות:
לא ידוע באמת איך אפשר להצליח לשלוט בפעילות החשמלית המוחית הרצויה בנוירופידבק. נבדקים שעברו אימוני נוירופידבק לא הצליחו לתאר כיצד הצליחו לבצע את זה ״חשבתי על זה, וזה פשוט קרה״.
תהליכי הקונסולידציה של זכרונות מסוגים שונים יכולים לבוא לידי ביטוי באופן שונה. לדוגמא, הגלים המוחיים שמשתתפים בקונסולידציה במטלה מוטורית פרוצדורלית לא בהכרח יהיו אותם הגלים שיבואו לידי ביטוי גם בלמידה של שפה חדשה.
מקורות:
McGaugh, J. L. (2000). Memory--a century of consolidation. Science, 287(5451), 248-251.
Reiner, M., Rozengurt, R., & Barnea, A. (2014). Better than sleep: theta neurofeedback training accelerates memory consolidation. Biological psychology, 95, 45-53.
נטע ויצמן היא דוקטורנטית וחוקרת תהליכי קונסולידציה לאחר אימון קוגניטיבי במעבדה של פלסטיות מוחית ושפה של פרופסור טלי ביתן, במסלול הישיר לדוקטורט בנוירופסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת חיפה.
כשהיא מסירה את כובע ״החוקרת״ שלה, נטע מתחברת לצד היצירתי ומכינה יצירות אומנות מבטון.