מה קורה במוח כשאנחנו עושים סקס?

אנחנו נהנים מקיום יחסים מיניים, אך לסקס יש עוד השפעות כמו השריית עייפות והפחתת לחצים. מה קורה לנו במוח כשאנחנו עושים סקס, או כשאנחנו מגיעים לפורקן מיני? אילו אזורי מוח מופעלים ואילו מעוכבים? אילו הורמונים משתחררים? למה אנחנו רגועים אחרי סקס, והאם זה המצב אצל כולם או רק אצל מהאוכלוסייה?

האיזורי המוחיים שמשתתפים במלאכה

קליפת המוח הארבותית-מצחית (The Oribtofrontal Cortex, OFC) היא חלק מהקורטקס הפרה-פרונטלי. ה-OFC משמש כמרכז שליטה על תהליכים קוגניטיביים ותפקודים ניהוליים, ופעיל בעת חשיבה רציונלית, קבלת החלטות, ומערכת תגמול. מידע אודות גירוי שמעובד בתלמוס, מגיע לאמיגדלה ול-OFC בדרכו להיפותלמוס. לאחר מכן, ב-OFC מתבצע עיבוד איטי ורציונלי של המידע המתייחס לחיזוי ההשלכות ושקלול סך התגובות האפשריות לגירוי וההשלכות שלהן, והוא מעורב גם ביכולות חשיבה יצירתית של פיתוח רעיון למספר אספקטים, או לחילופין צמצום בעיה לכדי מציאת פתרון אידיאלי.

באופן לא כל-כך מפתיע, אזור זה נעשה פחות פעיל בזמן קיום יחסי מין, ואיתו צונחת גם פעילות האמיגדלה¹. סיבה אפשרית לכך היא העובדה שחשיבה רציונלית ומרובת שלבים בנוגע לגירוי אינה הכרחית ואינה יעילה בזמן קיום יחסי מין. לפי תיאוריה זו, עיכוב האמיגדלה גורם להפחתה בתחושות פחד וחרדה, שלו היו קיימות, היו עלולות לפגוע בתפקוד ובעוררות מינית. לעומת איזורים מוחיים אלו, רוב אזורי המוח שחווים שינוי בפעילות בזמן סקס ובזמן גמירה דווקא מגבירים פעילותם. הקורטקס הסנסורי ומספר אזורים מוטוריים מעוררים עקב הגירוי הגופני הרב במקומות שונים; ההיפותלמוס מגביר את פעילותו בתחילת האקט ומשחרר אוקסיטוצין שמיוצר בהיפופיזה – המגבירה את פעילותה גם היא – וממשיך לפעול לאורך האקט כחלק מאחריותו לווסת את מערכת העצבים האוטונומית; התלמוס מתעורר כדי לעזור לקודד אינפורמציה בנוגע לגירוי המיני, בין אם היא מגיעה מחלקי הגוף השונים בנוגע לתחושות גופניות שונות, ובין אם היא נוגעת לזיכרונות או רצונות מיניים; פעילות הצרבלום עולה במהלך סקס כדי לשלוט בטונוס השרירים הקשורים לגירוי המיני, וייתכן שהוא מתעורר גם לשם עיבוד מידע רגשי במהלך הסקס ואחריו.²

על פעילות ההיפופיזה ושחרור הורמונים

בזמן גירוי מיני ובעיקר בזמן פורקן מיני, ההיפופיזה עובדת שעות נוספות – היא דואגת לייצור ולהפרשה של אוקסיטוצין, וזופרסין, פרולקטין ואנדרופינים שונים נוספים.

אוקסיטוצין, המוכר כהורמון האהבה, משתחרר במהלך האורגזמה ואצל נשים הוא ממשיך להשתחרר אפילו אחרי האורגזמה (sorry guys). הורמון האוקסיטוצין משפיע על התנהגות חברתית, מפחית תחושות פחד, וחיוני ליצירת אמון בין-אישי. על פי כמה תאוריות, האוקסיטוצין למעשה נלחם בפעילות הקורטיזול, הורמון הלחץ, ואולי זו הסיבה לתחושת הרוגע המתקבלת לאחר האורגזמה. פעמים רבות שחרור אוקסיטוצין מלווה בשחרור מלטונין³, ההורמון העיקרי שמסוות את השעון הביולוגי שלנו בנוגע לשינה וערות, ולכן נרגיש מנומנמים אחרי קיום יחסי מין. פרולקטין הוא הורמון שעיקר פעילותו קשורה לתהליכי רבייה – אצל גברים הוא מסייע בייצור תאי זרע, ואצל נשים הוא מסייע בייצור חלב. בשילוב עם אוקסיטוצין מתקבלת חוויית או תחושת האורגזמה; בנוסף, שחרור פרולקטין בעת האורגזמה מנטרל את השפעת הדופמין שאחראי בין היתר לעוררות מינית. אם כן יכול להיות שפרולקטין הוא הסיבה לכך שרוב הגברים אינם מעוררים מינית שוב, מיד לאחר הגמירה. וזופרסין ידוע בעיקר בזכות הרגולציה שהוא מבצע לנוזלי-גוף, אך בשנים האחרונות נמצא כי ככל הנראה וזופרסין הוא גם בעל יכולות שיכוך כאבים, בפרט בהקשרים של לחץ ושל גירוי מיני.⁴ אולי זה הסיבה לכך שאקטים כואבים יכולים להיות דווקא מענקים בזמן קיום יחסי מין? מעבר לזה, ייתכן כי וזופרסין מעורב בהתפתחות של קשר בין-אישי, לנוכח מחקר משנת 2014 שהראה שאצל בני-זוג שנוטים לבגוד, וזופרסין הופק בכמויות נמוכות מהממוצע.⁵

אנדרופינים הם נוירוטרנסמיטרים אשר להם תפקיד חשוב בשליטה על כאב והתנהגות רגשית, בפרט לחץ והנאה. אנדורפינים משתחררים בזמן פעילות גופנים, ום מסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח (לכן אנחנו לרוב שמחים אחרי אימון מפרך, אבל את זה נשמור ליום אחר). אנדורפינים גם משתחררים בזמן קיום יחסי מין.

קיום יחסי (דופ)מין

כמו שהכותרת רומזת בעדינות, לדופמין יש חלק ניכר בכל הנוגע לקיום יחסי מין. דופמין הוא נוירוטרנסמיטר הקשור למוטיבציה, הנאה ותגמול, והתנהגויות נושאות פרס או סיפוק. הוא משתחרר בין היתר בזמן קיום יחסי מין ובפרט במהלך האורגזמה, אז יש שחרור דופמין בכמויות גדולות. באופן כללי, דופמין משתחרר במוח במספר מקומות, אך בעת קיום יחסי מין, הוא משתחרר מה-ventral tegmental area (הטגמנטום הגחוני) ומגיע לחלקים שונים במוח לרבות הקורטקס הפרה-פרונטלי וגרעין האקומבנס (nucleus accumbens) אשר לו תפקיד חשוב בניתוח ועיבוד תגמולים והתנהגויות מספקות. הדופמין מעורר את גרעין האקומבנס, ובתמורה, אנו מתוגמלים בתחושת שמחה על כך שקיימנו יחסי מין ואנחנו רוצים עוד. דופמין משתחרר ומגיע לגרעין האקומבנס גם כשאנחנו אוכלים אוכל טעים או שומעים שיר טוב, כלומר גרעין האקומבנס נעשה מעורר על-ידי פעילויות ממכרות נוספות, בין אם מדובר בשוקולד, קפה, או סמים, כך שסקס אינו שונה מכל פעילות מענגת אחרת מבחינת התגמול שאנו זוכים לו במוח, וזו אחת הסיבות לכך שאפשר לפתח התמכרות לקיום יחסי מין.

הצד האפל

לצערנו, נמצא שהתמכרות אינה התוצאה השלילית היחידה כתוצאה מקיום יחסי מין. המונח ⁷transient global amnesia, או בתרגום חופשי שכחון גלובלי חולף, מתייחס למצב בו יש אובדן זיכרון זמני שלרוב לא נמשך יותר מכמה שעות, עם פגיעה ביכולת להיזכר באירועים שקרו לאחרונה או ליצור זיכרונות חדשים. מדענים עדיין לא בטוחים לגבי הגורמים המ