• Neta Weitzman

נוסחאות במיץ עגבניות - כך תשפרו את תהליך הלמידה

סטודנטים שנמצאים עכשיו בתקופת מבחנים, הכתבה הבאה היא בשבילכם! כמה פעמים קרה לכם שדחיתם את הלמידה למבחן לרגע האחרון ובסוף נאלצתם לדחוס חומר של סמסטר שלם בלילה אחד? או שחשבתם שאם תלמדו ברצף ככה תצליחו ללמוד יותר מידע? אז הנה החדשות להיום – אם תחלקו את הלמידה שלכם לאורך זמן ארוך יותר, דווקא כך תצליחו לזכור יותר והמידע ישמר לכם בזיכרון למשך זמן ממושך יותר! על הקשר בין עגבנייה לזיכרון ארוך-הטווח.



כדי להבין איך הפסקות משפרות את הלמידה, נצטרך לחזור אחורה בזמן לשנת 1980. אדם בשם פרנצ׳סקו סירילו ישב בייאוש רב אל מול שולחנו, מתוסכל מכך שהוא מבזבז כל כך הרבה זמן כאשר הוא מנסה ללמוד. הוא הבין שהדרך שבה הוא מנהל את הזמן שלו איננה יעילה. במטרה לשנות את ההרגלים שלו ולעזור לאחרים להיות יותר פרודוקטיביים, סירילו פיתח שיטה חדשה לניהול זמן, הנקראת טכניקת פומודורו, מהמילה האיטלקית עגבנייה¹ . שם זה הגיע בהשראת הטיימר לבישול בצורת עגבנייה ששימש את סירילו בביתו באותה התקופה. לפי השיטה הזו, יש לחלק את הלמידה לפרקי זמן קצרים, אשר כל אחד מהם נקרא פומודורו ואורך 26 דקות. בזמן כל פומודורו, יש לעבוד בצורה ממוקדת ונטולת הסחות. בסיום כל פומודורו, יש לקחת הפסקה של כ5 דקות, ולאחר כל ארבעה חלקים, יש לקחת הפסקה ארוכה יותר. הרציונל של סירילו היה שהפסקות מרובות ויזומות מונעות את העייפות ומגבירות על ידי כך את היעילות שבלמידה.


למה חשוב כל כך לקחת הפסקות בזמן למידה?


כבר בשנת 1900 חוקרים מצאו כי זיכרונות חדשים נמצאים תחילה במצב שברירי וזקוקים לזמן כדי להיות יותר יציבים². ישנן עדויות כי מידע חדש שנלמד ראשית יהיה תלוי בהיפוקמפוס, אזור במוח הקשור בזיכרון³. לאחר זמן מה ובעזרת קיומם של תנאים מסוימים, המידע שנלמד עובר מההיפוקמפוס לקורטקס, קליפת המוח, והופך להיות יציב וחזק יותר. המעבר הזה מתקיים בעזרת סדרה של תהליכים הנקראים תהליכי קונסולידציה, שמטרתם היא להעביר מידע חדש שנלמד מהזיכרון קצר-הטווח לאחסון בזיכרון ארוך-הטווח.


מחקרים הראו שתהליכי הקונסולידציה מושפעים מגורמים רבים, אחד מהם הוא משך ההפסקה שנלקח בין למידה ללמידה. לדוגמא, הפסקה של 8 שעות במרבית המקרים תהיה יעילה יותר מאשר הפסקה של שעה, ולעיתים גם פחות יעילה מאשר הפסקה של 24 שעות. אבל, הקשר בין משך ההפסקה לביצועים הוא לא לינארי. כלומר, אם ההפסקה תהיה ארוכה מדי, אנחנו עלולים לשכוח את המידע שלמדנו.


חוקרים מנסים זמן רב למצוא את המינון הנכון להפסקה בין למידה ללמידה. ידוע כי משך הפסקה נכון יהיה תלוי בסוג החומר הנלמד, בכמות הנלמדת, ביכולות הקוגניטיביות שלנו ובעוד גורמים נוספים. ידוע כי ברוב המוחלט של המקרים, תהליכי קונסולידציה יעילים יתקיימו במידה ובתוך זמן המנוחה הייתה כלולה גם שינה. כך, גורם נוסף שמשפיע על תהליכי הקונסולידציה הוא משך השינה שלנו לאחר למידת החומר. לדוגמא, במחקר נמצא כי לאחר שנבדקים למדו לפתור מספר בעיות מתמטיות, הם הציגו ביצועים טובים יותר במבחן לאחר מספר שעות של שינה, מאשר נבדקים שנבחנו לאחר הפסקה של מספר שעות זהה במהלך היום⁴.


אז בפעם הבאה שאתם לומדים למבחן, תזכרו לנהל את הזמן שלכם בצורה טובה יותר. תשיגו לעצמכם טיימר בצורת עגבנייה, תחלקו את החומר לחלקים קטנים יותר ותפרשו אותם על פני משך זמן ארוך יותר. ואל תעזו לוותר על שעות שינה על חשבון לימוד של עוד קצת חומר!

מקורות:

  1. Cirillo, F. (2006). The pomodoro technique (the pomodoro). Agile Processes in Software Engineering and, 54(2), 35.‏

  2. McGaugh, J. L. (2000). Memory--a century of consolidation. Science, 287(5451), 248-251.‏

  3. Winocur, G., McDonald, R. M., & Moscovitch, M. (2001). Anterograde and retrograde amnesia in rats with large hippocampal lesions. Hippocampus, 11(1), 18-26.‏

  4. Wagner, U., Gais, S., Haider, H., Verleger, R., & Born, J. (2004). Sleep inspires insight. Nature, 427(6972), 352-355.‏

נטע ויצמן היא סטודנטית במסלול הישיר לדוקטורט בנוירופסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת חיפה.



  • Instagram

©2019 by BrainstormIL. Proudly created with Wix.com